בלוג

הרבה פעמים שואלים אותי על פריטי ריהוט למכירה ואני עונה שזה פחות העיסוק של

פריטים מתיישנים, סר חינם, הריפוד בלוי, העץ סדוק, אין מקום בבית, לפעמים כבר אין

למי שעוקב אחר העידכונים של ‘סיפור כיסוי‘ בפייסבוק, הבטחתי לפני כחודשיים עידכון על שיתוף

פותחת את החודש הזה במחשבות על סתיו קריר, היום אני חולקת איתכם 2 פרויקטים

לפעמים מוצאים כורסה ברחוב ולפעמים, היא מוצאת אותך…גם כשממש לא חיפשת, לא ביקשת, לא

הפרויקט הזה כבר מחכה הרבה זמן לפרסום (חדי העין מבינכם יבחינו בשרוול ארוך של

לכבוד פסח אני עושה סדר בעשרות הפרויקטים שעברו פה תחת ידי בחודשים האחרונים, ברור

אתם יודעים איך זה עם אתגרים, זה קצת מפחיד, לפעמים מרתיע אבל גם מרגש

בדיוק פרסמתי בעמוד הפייסבוק של סיפור כיסוי זוג כורסאות וינטאג’ נהדרות למכירה, בחבילה הכוללת

איזה כיף להעלות פוסט חדש בבלוג, עם סיפור החידוש של שתי כורסאות וינטאג’יות אותנטיות

אני אוהבת מאוד בדי קטיפה. הם נעימים למגע, הם נראים יוקרתיים ובעיקר הם מגיעים

הפעם פוסט אישי במיוחד…כוכבת הערב היא הכורסה שלי. שלי ואצלי בבית. כשאני חושבת על

בפוסט היום חיברתי עבורכם 2 סיפורי חידוש – סיפורי סבתא. 2 פרויקטים שונים מעבודות

התמונות של זוג הכורסאות של גליה חיכו לא מעט זמן בארכיון כדי להחשף, לא

פוסט עמוס בפריטים יפים ממתין לכם כאן, חגים, חופשים, מי זוכר כבר מה היה….פה

כמה משעממים היו החיים שלי אילולא היו באים מולי כל פריטי הוינטאג’ המטריפים האלה

מכירים את הסיפורים האלה על האנשים שמוצאים ציור של ואן גוך במחסן? איזו יצירה

כאן בבלוג במהפכים ותהפוכות עסקינן, זו העבודה שלנו כאן בסטודיו וגם השמחה והסיפוק הכי

לפעמים לקוחות מתנצלות בפני שלוקח להן זמן “להתניע את התהליך”, אני תמיד מרגיעה אותן

לפעמים אנשים שואלים אותי בפליאה – מי משקיע בפריטים ישנים, היום בעידן איקאה והמוצרים

לפעמים יש דברים שנראה שאין להם תקווה או אופק עתידי, שהמרחק בינהם לבין הדלת,