אז כמו שאתם מבינים מהסיפור, מדובר בכסאות ממש עתיקים ואכן, הריפוד הישן נתן לי פייט רציני ועברו עלי ימים קשים ודואבים. תוכלו לראות בתמונה הראשונה כמה המושבים גבשושיים ולא ישרים, זה מעיד על מערכת קפיצים עתיקה שיצאה משליטה ויש להיפטר ממנה לחלוטין.
מלאכת הורדת הריפוד והתשתית העתיקה היתה לא פשוטה, היו שם קפיצים ורצועות יוטה וכמות מסחרית של מסמרים. מה שעוד התגלה, זה שבחלק מהכסאות, העץ ישן ומתפורר ורק הריפוד החזיק אותו שלם. כך שלמרות לוח הזמנים הצפוף שיועד למעבר הדירה, נאלצתי לשלוח את הכסאות לזאב הנגר למלאכת הדבקה וחיזוקים.
במקום כל הבלאגן שהיה בפנים, בניתי תשתית מודרנית של רצועות קפיציות שתי וערב ומעליהן ספוג SK – ספוג משולב לטקס לנוחות מירבית.
ואז הבד… הבד הוא החלק הכייפי של הסיפור. אני זוכרת את השיחה הראשונה שלי עם חן בה סיכמנו שתינו בתמימות דעים שהכסאות הכבדים והעתיקים זקוקים לזריקת מרץ.
בד פארקר של שכטר, מגיע בשני גוונים מטריפים. הוא כ”כ צבעוני ובעל טקסטורה מענינת, כך שהבד קצת מרגיש תלת מימדי וכל כסא יצא קצת אחר.
בנוסף ניקיתי את הכסאות בטינר 21 ואז עברתי עליהם, או יותר נכון, עשיתי להם אמבטיה של פוליבוי, מוצר שניתן למצוא בכל טמבוריה והוא מחזיר את הברק והגוון לעץ.
יש חמישה כסאות בסט ועוד אחד עם ידיות.
הייתי ככ נלהבת מהתוצאה ומהבד היפה (כבר עבדתי איתו בעבר, אבל על פריטים שונים) ששכנעתי את אחותי לרפד את פינת האוכל שלה בו גם כן (בקרוב התמונות)
תתחדשו חן ודרור!!