*Stay HiGh

יש פריטים איקוניים כאלה, שישר רואים עליהם שהם פריטי עיצוב, וינטאג' אותנטי וקלאסי.
כאלה הן הכורסאות של דורון ולי היה העונג ולמען האמת, גם הפרפרים בבטן, לרפד אותן מחדש.

הכורסאות של דורון מאוד מאוד דומות לכורסה של זוג המעצבים המפורסמים ריי וצארלס איימס Charles & Ray Eames,
זו כורסה קלאסית שאמנם קצת נבזזה ע"י חיקויים בשנים האחרונות, אבל עדיין לא נס ליחה, פיס איקוני לחלוטין עם היסטוריה מענינת.

זו המקורית של איימס

וזו הכורסה של דורון, בעיני יפה יותר, עם חור חמוד בגב, מרופדת ועם רגלי עץ זויתיות.

אז רגע לפני שצוללת לפרויקט של דורון, כמה מילים על הכורסה הזו.
בשנת 1948 ערך המוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק תחרות עיצוב לרהיטי לואו קוסט. השנים הקשות שאחרי המלחמה, הצריכו הערכות חדשה בתחום.
יחד עם רוח גבית של פיתוחים חדשים בתחום חומרי הגלם והמכונות התעשיתיות.
הזוג איימס הגיש את הכורסה הזו והם זכו במקום שני. יחד עם זאת, החומר המקורי ממנו יוצרה הכורסה היה מאוד כבד והם שלחו את עצמם לסשן פיתוח וחקירה.
החקירות שלהם הובילו אותם לפיברגלס, חומר שפותח במהלך מלחמת העולם השניה ע"י הצבא האמריקאי ועד אז היה בשימוש צבאי בלבד. הם גילו שזה חומר חזק וקל משקל ויחד עם זאת קל לעבודה ביציקה ובתבניות "פרס" חדשניות שאפשרו צורות מעוגלות ואמורפיות.
הפיברגלס בציפוי פלסטיק הוא החומר הסופי של הכסא.
הכסא החל להיות מיוצר באופן מתועש בכמויות גדולות ב1950 עם בסיסי רגליים שונים והצלחתו היתה מסחררת.

ובחזרה לזוג הכורסאות של דורון, שאינני יודעת את מקורן, אבל גם הן עשויות יציקת פיברגלס, מצופה בספוג. ומעליו ריפוד מודבק.
כן, מודבק… אין בכורסה הזו ולו סיכה אחת של אקדח סיכות.

זה אומר ש"נגעת נסעת" … את ההדבקה אי אפשר לקלף והכל צריך להיות מתוכנן וגזור היטב. ויש גם חור בגב, זוכרים?
אז רשמתי בהתחלה שפרפר לי הלב, זה נכון, הבד שדורון הזמינה ב"דנדו" הוא הזמנה מיוחדת מחו"ל ואני חששתי מהרגע בו אתיז את הדבק על גוף הכורסה ועל הבד ואתחיל ללטף את הבד כך שיתמסר לעיקולים ולקימורים. ואין דרך חזרה.
האם הבד יתמסר? האם לא יהיו לי כיווצים? האם זה יצליח לי?
באמת חששתי!

לשמחתי יצא מושלם, בטח יותר טוב ממה שהיה קודם.
בעיקר כי הבד שדורון בחרה, על פי הפקודות שלי – בד שתהיה לו גמישות, בד אריג, בלי צורות שיתעוותו עם העיקולים, היה מושלם לכורסה.
גם איפה שהיה כיווץ קטן, הוא לא נראה בכלל בגלל האריגה של הפסים.

אחרי ששני הבדים מודבקים, תופרים את החלק הקדמי לאחורי, בתפר נסתר ביד, בחוט ומחט, לאורך החיבור ומסביב לפתח בגב.
ויש גם כרית מושב. הרבה עבודה.

לדורון היה גם הדום עגול קטן וקלאסי שמישהו אי פעם ציפה במפית קרושה. אני חושבת שדורון סיפרה לי שזו אמא שלה היצירתית, אבל אני לא בטוחה.

האמת שזה היה מקסים והיה חבל לפרק, תראו איך המפית השאירה את הדוגמה שלה על הבד שדהה.

אבל לדורון, שהיא אדריכלית מוכשרת, היה חזון מדויק. גם כאן הוזמן בד שחור לבן מחו"ל אצל "דנדו" וההדום קיבל לוק אחר לגמרי

מירכוזים, מירכוזים

דורון היתה נדיבה וצילמה לי את הפריטים בבית היפייפה שלה בחיפה. ככה רואים גם את הכרית התואמת שהכנתי עבור כורסת הטווס של הנס וגנר, תפארת העיצוב הדני. עוד פיס מדהים שיש לה בבית.

בהחלט אחד הפרויקטים היפים והמאתגרים שהיו כאן בסטודיו!!

ומי שהגיע בקריאה כאן עד הסוף, אספר לכם שעוד שבוע וקצת ב20.12 נפתח בסטודיו קורס הריפוד המקיף והמקצועי מחזור 11 – ימי שישי בבוקר ואם מדגדג לך באצבעות לבוא וללמוד קצת על הקסם שקורה כאן, אני אשמח לפגוש אותך!! רוצה לדעת עוד?

* Stay High-  Brittany Howard

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
ארכיון

אולי תאהב/י גם:

סגירת תפריט

אוהבים את התוכן שלנו?

הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו למייל עידכונים, מבצעים וכל מיני גודיז שווים

מבטיחה שיהיה מעניין…ושווה… :)