חידוש רהיטים

לכבוד יום הולדתי שהיה זה עתה, שוגרתי שבוע שעבר לקוויקי מטריף בלונדון אהובתי. בזכות הקילומטראז’ שצברתי בעיר הזו בשנים האחרונות,

בניגוד למצופה, דווקא כיף לעשות פריט דומה שוב ושוב. כל פעם זה יוצא אחרת, עם בד שונה וחוויה נפרדת. והפעם

מי עוד לא מכיר את חנות הבדים, הקטנה והמשגעת, דנדו בנחלת בנימין? מי שלא- הציצו כאן ומי שכבר מכיר, בואו

השם של הפוסט הזה קשור (לא רק) לעבודה שעשיתי עם הפריטים של גלית (אלא גם) לבחירת מילים פשוטה. כל מייל

לפני הכורסה של טלי שמככבת כאן היום, רציתי לספר שבימים אלה אני מסכמת שנה ראשונה של כתיבת הבלוג. בשנה הזו,

רק דיברתי בפוסט הקודם על כך שכל לקוחותיי הן נשים (מדהימות) והנה בפוסט הזה אני אספר על יריב והכורסאות שהוא

אחחח, איזה סרט מעולה ראיתי אתמול – perfect pitch. מאיזו סיבה עלומה הוא לא הגיע לקולנוע כאן, אז אם אתם

מי שקורא את הפוסטים כאן בעיון, בוודאי שם לב שלכל סיפור מוצמד כאן שיר. כששואלים אותי איך אני בוחרת את