בתהליך החידוש גם ריפדתי את ידיות העץ לבקשתה של צליל (ספוג ומעליו בד), היא עומדת לקראת לידה ובונה על הכורסה שתהיה אולי כורסת ההנקה שלה והרכות בידיות זה חשוב מאוד.
ועוד כורסה יפה שהתחדשה לה כאן בסטודיו לאחרונה, הפעם של אורית. זהו הדגם האהוב עליי של כורסת נדנדה, יש כאן מנגנון נדנוד עדין של מעלה מטה ולא קדימה אחורה, 2 כפיסי פלדה עבים עושים את העבודה. (הנה עוד אחת כזו שעשיתי מזמן) 
אפשר לראות בתמונה שהגב כאן נטוי מידי אחורה וזה מיד נראה לי מוזר ואכן, כשפתחתי את הריפוד הישן גיליתי שהחיבור בגוף הכורסה – בין הגב למושב שבור…ומיד זימנתי את עמיעד הנגר שיבוא לעזרתנו.
את הבד אורית בחרה ב”איקאה” אל תחפשו אותו…זה היה מזמן, אבל בטח יש אחרים – באיקאה יש בדי ריפוד לא רעים בכלל.
את הכרית שמתחברת לכורסה ברצועה עם סקוצ’ חידשתי לחלוטין ותפרתי מבד בצבע טורקיז שמתחבר לכורסה.
אורית גם הביאה אלי 2 כסאות שהיו שייכים לסבה וסבתה, בחדר ההמתנה של הקליניקה הביתית שלהם ניצבו הכסאות האלה, ומישהו, לפני הרבה מאוד שנים חרט על אחת הידיות את שמו. אורית רצתה לשמר את החריטה ולא נגענו בעץ למרות שהוא ישן ומרופט ואולי דווקא ככה יש בזה קסם?
אז אחרי הפירוק גיליתי שאלו כסאות שהיו פעם עם קש וכבר חודשו לפני אי אלו שנים והפכו במעין אלתור לכסאות מרופדים
*Justin Timberlake – What Goes Around…Comes Around
