רפדות

אני ממשיכה את הסיפור על הפרויקט של יובל ויעל בהמשך לפוסט של שבוע שעבר וזה באמת סיפור יפה ואני נהנית להמשיך

הפוסט הזה מוקדש באהבה ליובל ויעל, זוג מקסים שהיה לי העונג שיהיו הלקוחות שלי בפרויקט גדול שכלל כמה וכמה פריטים

אם לא הייתי קוראת לפוסטים בבלוג בשמות של שירים, הפוסט הזה היה נקרא “ההדום שהתנמך” או הסיפור על ההדום שהיה

הנה עוד פרויקט מרענן שיצא לי לעשות לאחרונה. ענת הגיעה אליי עם הכורסה העייפה הזו, בפעם האחרונה שהיא ריפדה אותה,

עפרי ונתי גרים בבית משגע באלפי מנשה והם,בטוב טעם ובאומץ רב, משפצים אותו מהיסוד (כולל בריכה, איזה כיף!) בחודשים האחרונים

גוני היא עוד אחת מהלקוחות שהתברכתי בהן, ג’ינגית מתוקה, מהירת החלטה ובהריון. כבר היו לי כמה לקוחות בהריון ואני חושבת

בוקר אחד קיבלתי טלפון ממיכל, לקוחה שלא הכרתי (לא מיכל מהפוסט הקודם), שהיא ממש בדרך אליי עם כסאות והדום שהיא

גם הכורסה הזו שייכת למיכל ברת המזל, כשעוד דיסקסנו את עניני העבודה – בדים ולוחות זמנים וכל מה שסוגרים לפני, מיכל

יש לפעמים פריטים שמצליחים להפתיע אפילו אותי בהצלחת המהפך שלהם. למשל הכורסה שהביאה אליי טלי. זו כורסה שעומדת בחדרו של