הנה עוד פרויקט מרענן שיצא לי לעשות לאחרונה.
ענת הגיעה אליי עם הכורסה העייפה הזו, בפעם האחרונה שהיא ריפדה אותה, לפני כמה שנים טובות היא לא היתה מרוצה מהתוצאה – העבודה והבד שהיא בחרה, אבל כמו שקורה לפעמים בחיים- מתרגלים וחיים ככה.
ענת הגיעה אליי עם הכורסה העייפה הזו, בפעם האחרונה שהיא ריפדה אותה, לפני כמה שנים טובות היא לא היתה מרוצה מהתוצאה – העבודה והבד שהיא בחרה, אבל כמו שקורה לפעמים בחיים- מתרגלים וחיים ככה.
ואז הגיע הזמן שלה, היא כבר נהייתה בלויה וקצת מרוטה ובעיקר, לענת היה החופש לבחור בד נהדר
מיד כשראיתי את הבד שהיא הביאה מדנדו וסיימתי להתפעל ממנו, שאלתי אותה – אין ילדים קטנים בבית? והיא ענתה בחיוך של “עברתי את זה כבר” – לא (-:
חלק גדול מלקוחותיי הן אמהות צעירות או אמהות לעתיד ובאמת פיתחתי מומחיות בהמלצה על בדי ריפוד דוחי כתמים ושאר מזיקים ופתאום ענת באה לי עם הבד הלבן, המלכותי והסאטני הזה… תענוג ויפה עד אין קץ.
בכורסה שילבתי קדר בצבע מנוגד מתוך הפאלטה של הצבעים בבד, מוסיף המון הקדר הזה.
הנה מבט מאחור.
מדהים איך בד משנה לחלוטין את המראה של הפריט
* White flag -Dido
