וינטאג’

אם לא הייתי קוראת לפוסטים בבלוג בשמות של שירים, הפוסט הזה היה נקרא “ההדום שהתנמך” או הסיפור על ההדום שהיה

הנה עוד פרויקט מרענן שיצא לי לעשות לאחרונה. ענת הגיעה אליי עם הכורסה העייפה הזו, בפעם האחרונה שהיא ריפדה אותה,

גוני היא עוד אחת מהלקוחות שהתברכתי בהן, ג’ינגית מתוקה, מהירת החלטה ובהריון. כבר היו לי כמה לקוחות בהריון ואני חושבת

בוקר אחד קיבלתי טלפון ממיכל, לקוחה שלא הכרתי (לא מיכל מהפוסט הקודם), שהיא ממש בדרך אליי עם כסאות והדום שהיא

גם הכורסה הזו שייכת למיכל ברת המזל, כשעוד דיסקסנו את עניני העבודה – בדים ולוחות זמנים וכל מה שסוגרים לפני, מיכל

מכירים את ה SWAP-O-RAMA – מסיבות החלפת הבגדים שבנות העיר המעודכנות עורכות מפעם לפעם? כל אחת מביאה את הפריטים השווים

כסאות פינת האוכל של יפה היו הפרויקט האחרון שלי בסטודיו הנמר, הסטודיו שהיה הבית של סיפור כיסוי במשך יותר משנה.

זו הכורסה ששני הביאה אליי. הייתם מאמינים שהיא הגיעה לכאן, לתל אביב, כל הדרך ממלבורן, אוסטרליה? מסתבר, שלפני שנים מספר,

מכירים את הכסאות האלה? אני מוצאת שהסוג הזה די נפוץ, גם לי יש בבית 2 בסגנון וגם בשווקי פשפשים וכו’

יומן ברלין: היה כיף!נסעתי לברלין אחרי תקופה ארוכה שלא הייתי בחו”ל. עבורי, נסיעה לחו”ל, היא קודם כל בריחה וערגה לכל