כורסה

מכירים את הסיפורים האלה על האנשים שמוצאים ציור של ואן גוך במחסן? איזו יצירה יקרת ערך בעליית הגג? ככה קרה

לפעמים אנשים שואלים אותי בפליאה – מי משקיע בפריטים ישנים, היום בעידן איקאה והמוצרים הזולים, בעידן של לזרוק ולקנות חדש,

כל מיני דברים בחיים האישיים שלי גורמים לי לאחרונה לחשוב על ההבדלים בין גברים ונשים וסביב הגישה שלנו לחיים בפרט

בימים אלה הבלוג שמלווה את העסק שלי חוגג 3 שנים!! יחד הם צמחו הבלוג והסטודיו וגם אני יחד איתם –

לפעמים אני מתאהבת ברהיטים שמגיעים אליי לסטודיו לחידוש, חולמת שהם נשארים שלי. לפעמים אני מתאהבת בלקוחות חמודים, רוצה לקחת אותם

עם כל החגים שעברו (כבר שכחנו…) הצטברו אצלי כמה וכמה פרויקטים מקסימים שעברו תחת ידי בסטודיו וטרם הספקתי לחשוף.  שתי

מעשה בכורסת וינטאג’ חומה ומאובקת, עם צורה מושלמת והמון פוטניאל. כשאני מדברת על צורה מושלמת אני מתכוונת לקווים עגולים שמחבקים

בניגוד למצופה, דווקא כיף לעשות פריט דומה שוב ושוב. כל פעם זה יוצא אחרת, עם בד שונה וחוויה נפרדת. והפעם