יצא בדיוק כמו שדמיינתי. סוכריות
וככה הם נראים בסטודיו, תלויים לאורך כל המבואה
פינת הישיבה – 4 כסאות שנאספו מהרחוב שופצו ורופדו בשלל בדים וצבעים. באמצע- שולחן הנגרים הסופר מגניב של יניב שוורץ. ברקע – פינת העבודה של שחר, שחולק איתי את החלל. שחר מעצב תאורה בעיקר למופעי מחול והצגות. מאוד מעניין מה שקורה שם.
שחר גם הביא ערסל ישיבה שמתלבש באופן טבעי על האלמנט התעשייתי שנותר מימיו של הסטודיו כבית מלאכה למסרקיות (כן, כן, אי שם בשנות ה30). זה גם זז לאורך המסילה ואין כמו לשתות קפה בבוקר בנדנוד רגליים.
הסטודיו ממש לא שוקט על שמריו וכל יום משהו מתחדש. הסדנאות מתגבשות, הפריטים למכירה ותצוגה נרקמים, ועוד ועוד דברים יפים מתווספים. עידכונים בקרוב.
* ולסיום – שיר נוסטלגי ומהמם, שזכה להמון המון ביצועים מפרנק סינטרה ועד קלי רולנד אבל המקור, של אלה פיצ'גרלד הכי יפה. חג שמח!
I'm Beginning to See the Light – Ella Fitzgerald and Duke Ellington
