בברלין הייתי 5 ימים אצל חברה טובה, ללא הבנזוג לשהות שהיתה כולה עניני בנות והנאה – שיחות נהדרות, אוכל טוב, חנויות יד שניה, שווקים ואומנות. בגלל שרק לפני שנה הייתי שם וחזרתי נפעמת, לא אלאה אתכם שוב, אבל היה מעולה, ברלין זולה וכייפית ומאוד מאוד מומלצת.
עוד כשהיתה מכוסה כולה בבד הכחול, עין הנץ שלי הבחינה שמשהו בצורת הגב מוזר, היו לה למעלה כמו גבשושיות שיצרו קו לא ישר, לא חלק ומאוד חשוד.
עבורי, צורת הגב הזו זימנה התמודדות קשה והמון המון עבודה, יש הבדל גדול בין ריפוד בבד חלק בגב לבין עבודת התפירה של ארבעת הקווים שחורצים את הגב בתפירה ידנית, כן, בחוט ומחט… אבל אין מצב, אין מצב בעולם שהייתי מכסה אותה בספוג כמו שעשה הרפד לפני… זה מעציב אותי שיש רפדים כאלה.
וקלטתם את שק הסוכר?
והנה היא – אחרי כל העבודה הקשה. נראית אחרת לגמרי, לא?
קרן בחרה אצלי עבור הכורסה בד בגוון תכלת עדין, עם טיפה ברק מ”עילית” והתאמנו לו קדר בצבע אפור מעושן שממסגר את המושב ואת החלק האחורי של הגב, כפי שהיה גם במקור, פשוט כשזה באותו צבע זה הרבה פחות בולט.
הקרדיט על תיקוני העץ, שיוף ולכה ביד אוהבת לכורסה ליפה ברגר, הנגרית שאני כל כך נהנית לעבוד איתה, היא השקיעה בכורסה המון, באה שוב ושוב לתת עוד לטיפה עם הלכה וכמובן לתקן את כל החלקים השבורים והיתה שם המון עבודה.
לכבוד הפסים שהתגלו להם בחפירה הארכיאולוגית, שיר חמוד עם קליפ מושקע
