את המראה הייחודי של הכורסה המחודשת גיבשנו יחד – ריקי רצתה מראה נקי, בהיר שמשתלב במרחב, אבל עם טוויסט. היה כיף לראות את ההתלהבות שלה כשהיא הביאה את הבדים מ’דנדו’, חדוות היצירה והעיצוב פרצו להם שם.
וטוויסט בהחלט יש שם, בצדדים ובגב
רק חידוש קליל של הספוג במושב נדרש כדי להביא את הכורסה למצב חדש והנה יש לריקי כורסה חדשה שיש עוד אלף כמוה אבל אין עוד אחת כזו בדיוק.
הדיון על כדאיות החידוש מתחדד כשמדובר בריהוט מודרני, מהשנים האחרונות. כשמדובר בוינטאג’ אז ברור – יש בדרך כלל עץ מלא בנוי כהלכה, ערך נוסטלגי ומן הסתם – ערך עיצובי, אז כמעט תמיד כדאי להשקיע בחידוש – וכמובן – אך ורק אם אוהבים את הפריט, אם הוא נוח ומתאים לבית.
אבל מה עושים עם פריט חדש, שנקנה לפני כמה שנים, אין לו ערך עיצובי או נוסטלגי, רק השקעה כספית שירדה לטימיון כמו הכסאות של רויטל.
הם נקנו באי די דיזיין לפני מספר שנים בסכום כסף מכובד, כסאות עור שהיו אמורים להחזיק לפחות תקופת מה, אבל – כשמדובר בימינו על ייצור זול וזיבלי – העור שעל הכסאות פשוט התפורר והתקלף והפך למפגע עיצובי ותברואתי.
עכשיו מה עושים? הכסאות עלו הרבה, לחדש אותם יעלה הרבה, לקנות חדשים יעלה הרבה – מה עדיף?
אין לזה תשובה חד משמעית, במקרה הזה כמו שאתם רואים רויטל בחרה להשקיע – בבד מרנבי, בלהביא את ששת הכסאות בשני סבבים מעתלית (!) להשקיע מזמנה ומכספה בכסאות האלה. למה?
כי הם נוחים לה, כי הם יפים בעיניה, כי הם כבר שם ולמה לקנות חדש ובעיקר כי כאלה כסאות – אין ולא יהיו לאף אחד אחר!
אני מתה על השדרוג שלהם, אין לכם מושג כמה פונים אלי עם סוג הכסאות הזה שנקנה בחנויות טובות ואחרי שנים ספורות מתפורר בצורה מחפירה, לא כולם בוחרים באופציה הזו כי היא יקרה ודורשת השקעת זמן ולוגיסטיקה, אבל מי שבוחר בדרך הזו, מובטח לו סיפוק, מראה רענן ומגניב ומקום בגן עדן על המיחזור (-:
* Abba – Take A Chance On Me
