דנדו

לפעמים יש דברים שנראה שאין להם תקווה או אופק עתידי, שהמרחק בינהם לבין הדלת, בדרך למטה לרחוב היא מאוד קצרה.

כל מיני דברים בחיים האישיים שלי גורמים לי לאחרונה לחשוב על ההבדלים בין גברים ונשים וסביב הגישה שלנו לחיים בפרט

לכבוד הגעת קולקציית בדים חדשה, החליטו החבר’ה הטובים בחנות הבדים ‘דנדו‘ לחדש 2 כורסאות שהיו בתצוגה בחנות והיו מרופדות בבדים

את הלקוחה שהביאה אליי את הכורסה היפה הזו כלל לא פגשתי, דברנו בטלפון- שיחה כייפית ומצחיקה שהתחילה בעברית מתאמצת של

כמו שהבגד עושה את האדם, ככה לפעמים יש מקרים שהבד עושה את הרהיט, ממש כך. לזוג הכורסאות שמככבות היום בפוסט,

עם כל החגים שעברו (כבר שכחנו…) הצטברו אצלי כמה וכמה פרויקטים מקסימים שעברו תחת ידי בסטודיו וטרם הספקתי לחשוף.  שתי

לכבוד יום הולדתי שהיה זה עתה, שוגרתי שבוע שעבר לקוויקי מטריף בלונדון אהובתי. בזכות הקילומטראז’ שצברתי בעיר הזו בשנים האחרונות,

כשמדברים על חידוש פריטי ריהוט, יש את הדיון הניצחי לגבי חידוש פריטי וינטאג’ מול חידוש פריטים מודרניים. זה מול זה,

מי עוד לא מכיר את חנות הבדים, הקטנה והמשגעת, דנדו בנחלת בנימין? מי שלא- הציצו כאן ומי שכבר מכיר, בואו