
*The sOund of siLence
ולפעמים… מגיעים לכאן פריטים שמסחררים את ראשי, מציפים אותי בפרץ של סקרנות ורצון למסע בזמן. תראו את הכורסה וההדום של

ולפעמים… מגיעים לכאן פריטים שמסחררים את ראשי, מציפים אותי בפרץ של סקרנות ורצון למסע בזמן. תראו את הכורסה וההדום של

וכך כתבה הגר – הלקוחה המהממת שלי, בפוסט פומבי בפייסבוק של ‘סיפור כיסוי’: “בגיל 15 סבתא דליה קנתה מתנה

אנשים שעושים ריבות, מוצלחות, הם אנשים מאוד מדויקים. לריבה יש נקודה קריטית לפני שהיא רותחת מידי, מתבשלת מידי, שתהיה במרקם
רגע לפני שאני חולקת כאן את הפרויקט של זהבה – 2 כורסאות מפוארות שידעו ימים טובים יותר… אספר לכם שבימים

כשתקראו את הפוסט הזה, אני כבר אהיה על המטוס, להודו, לחופשה של חודשיים… נפרדת מכם עם פרויקט ענק שעשיתי עבור

אוהבת הפתעות. טובות. כזו אני, אוהבת במיוחד להיות מופעת לטובה – מאנשים, מאירועים, ממעשים… זה לא שאני פסימית מטבעי, להיפך.

בשבוע העמוס הזה, בו אני עוברת סטודיו (ועל כך בפוסט הבא…) אני בוחרת לחלוק איתכם 2 כורסאות שהתחדשו כאן בחודשים

התרגשות גדולה ליוותה את תחילת העבודה על סט הכסאות של חן ודרור. הם היו מאוכסנים במחסן רחוק, זמן רב ועכשיו,

וזה הסיפור על הספונת, או אם תרצו הספסל המרופד של גבי המקסימה, שבכלל לא פגשה אותי, רק שמעה עלי כמה

נכון שצירופי מקרים זה דבר משעשע? כך קרה לי בחודש שעבר, כשהגיעה לסטודיו הכורסה של שרון, בצורת וינטאג’ כה מיוחדת,
הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו למייל עידכונים, מבצעים וכל מיני גודיז שווים :)