זהו זוג כורסאות וינטאג’ זהות וקלאסיות. הן עדינות ויפות, שהיו מרופדות בגוונים דומים של צהבהב ואפרסק. את הכורסאות הם רכשו בשוק הפשפשים לפני 22 (!) שנה, מיד אחרי שהתחתנו.
רחלה נהנתה להיזכר איך היא ראתה אותן מרחוק, התאהבה בהן במקום ורצה בהתלהבות למוכר ואמרה לו “זה שלי”! כן, אומרים שזו לא האסטרטגיה האידאלית לפעול בשווקי פשפשים, אבל – כשמתאהבים, זה לפעמים חזק ממך.
זו לא הפעם הראשונה שהם מרפדים אותן והנה, לרגל חגיגות יום הולדת 50 ושיפוץ הדירה – קרתה כאן נועזות
גם היום, 22 שנה אחרי, הכורסאות האלה מאוד אהובות. בעודם מתארים לי את דירתם המשתפצת כולה בגווני עץ נייטרליים, אין לי אלא לומר שהאומץ לשלב – זו בשלות שבאה, כנראה, עם הגיל. וגם – קרדיט על השכנוע והבחירה מגיע גם לרחלי גוטמן אלחנן, שעושה עבור הזוג הום סטיילינג ובהחלט יש לה את זה.
זו החלטה עיצובית נכונה וסופר מגניבה, להכניס צבע למרחב של הבית, זה מוסיף אור וגם הומור. כשהכורסאות האלה עמדו מוכנות בסטודיו, לא היה אדם אחד שנותר אדיש אליהן, כולל הכרזות על רצון לגנוב אותן ולספח אותן לבתים אחרים.
הבדים היפים, שהמצלמה לא מצליחה להעביר את העושר של הצבע והמרקם שלהם, הם מ”שכטר”. הבד הרקום עלה יותר מ400 ש למטר. בכורסה הזו שולב קדר מהבד הטורקיזי של הכורסה השניה.
