אביבית

איזה כיף להעלות פוסט חדש בבלוג, עם סיפור החידוש של שתי כורסאות וינטאג’יות אותנטיות ומהממות, בדיוק ביום בו עולה הראיון

אני אוהבת מאוד בדי קטיפה. הם נעימים למגע, הם נראים יוקרתיים ובעיקר הם מגיעים בצבעים רוויים, בגוונים עזים וחזקים שייחודיים

הפעם פוסט אישי במיוחד…כוכבת הערב היא הכורסה שלי. שלי ואצלי בבית. כשאני חושבת על זה, כבר 4 שנים אני כותבת

בפוסט היום חיברתי עבורכם 2 סיפורי חידוש – סיפורי סבתא. 2 פרויקטים שונים מעבודות הסטודיו שמנציחים את הסבתות שלנו. אחת

כל מיני דברים בחיים האישיים שלי גורמים לי לאחרונה לחשוב על ההבדלים בין גברים ונשים וסביב הגישה שלנו לחיים בפרט

זו הכורסה ששני הביאה אליי. הייתם מאמינים שהיא הגיעה לכאן, לתל אביב, כל הדרך ממלבורן, אוסטרליה? מסתבר, שלפני שנים מספר,

מכירים את הכסאות האלה? אני מוצאת שהסוג הזה די נפוץ, גם לי יש בבית 2 בסגנון וגם בשווקי פשפשים וכו’

היום אני רוצה להציג בפניכם את ראש המיטה שעשיתי עבור אדם ומיכל לראשי מיטות (או גבי מיטות) חלק משמעותי באהבה

יומן ברלין: היה כיף!נסעתי לברלין אחרי תקופה ארוכה שלא הייתי בחו”ל. עבורי, נסיעה לחו”ל, היא קודם כל בריחה וערגה לכל

את הכורסה הבאה אין צורך להציג, כורסת סבא (או סבתא…) – אחד הדברים הפשוטים לריפוד, 2 כריות נפרדות שמתיישבות על